מה "האב החדש" יכול ללמוד מסבא: זהות הורית בעידן של ריבוי זהויות
הספרות הפופולרית והמקצועית מבשרות על שינוי משמעותי שחל בתפקידו של האב המודרני. ואכן, מספיק להביט בגן המשחקים הקרוב בכדי לראות אבות מעורבים יותר בגידול ילדיהם. לא נדיר למצוא אבות שקמים בלילות לתינוק, מחליפים חיתולים ומפזרים את הילדים לבית הספר. בעוד אבות מדורות קודמים ראו את תפקידם העיקרי בפרנסת המשפחה ובתפקידי משמעת, היום התווספו לאב תפקידים רבים ומצופה ממנו ליטול חלק פעיל יותר בגידול ילדיו (לסקירה: Harrington, Van Deusen, & Ladge, 2010).
ישנם ממצאים רבים המעידים על התועלת הגדולה במעורבותו של האב בגידול ילדיו: שיפור ביכולות קוגניטיביות, שפתיות ומוטוריות, ביצועים משופרים בלימודים ובריאות גופנית ונפשית טובה יותר בקרב ילדים, נמצאו כולם קשורים לאב מעורב ופעיל (סקירות של הספרות ניתן למצוא בLamb, 2010; Allen & Daly, 2007). מנגד, וכהשלמה, בספרות הפופולרית ניתן למצוא סיפורים מרגשים על אבות שחשים מיצוי עצמי אולטימטיבי כאבות פעילים.
בעיני רבים התופעה שניתן לכנות בשם 'האב החדש' היא חיובית. אולם בדומה לכל שינוי, יש לשים לב למחיר מסוים שאבות וגברים משלמים על תמורות הזמן. במאמר הנוכחי אנסה לתאר בעזרת הצגות מקרה קצרות את הקושי ליצור זהות אבהית, ואת הבלבול והתסכול שהם לא פעם מנת חלקו של אותו 'אב החדש.' בנימה אישית אודה ואתוודה שאת תחושות הבלבול והתסכול איני מוצא רק במשפחות שאני מטפל בהם, זו תחושה המוכרת לי גם מן המרחב האישי ומשותפת לי ולחברי הקרובים המטופלים בילדים.
להמשך קריאה: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3080